לקולנוע האיטלקי יש מזל כי שלושה סרטים מהארץ הזו יכולים להיחשב לטובים ביותר שעברו בבתי הקולנוע שלנו בשנה שעברה: עמורה, איל דיוו y פושע רומנזו.
אני לא יודע אם במקרה אבל שלושתם עוסקים בשחיתות ובעולם המאפיה האיטלקית ברמות הקרובות מאוד ליצירת המופת אל פאדרינו.
פושע רומנזו זו הפקה משנת 2005 אבל היא לא יצאה בארצנו עד סוף השנה שעברה.
פושע רומנזו הוא מספר לנו את הסיפור הבא בצורה מסחררת ולמרות שהסרט נמשך 147 דקות, הוא לא משאיר לצופה זמן לשעמום:
רומא, שנות ה-60. שלושה פושעים צעירים, לבנונים, היילו ודנדי, בעזרת כנופיה מאולתרת של פושעים אחרים, ביניהם אל נגרו, קיצוני שחושב שהוא הסמוראי האחרון, חוטפים ורוצחים באכזריות בעלים עשיר. כשכספי הכופר בידיהם, הם מחליטים להשקיע, ביחד, בעסקי ההרואין. כך נולד ארגון חכם וחסר רחמים שדורש את כל יריביו, מקבל שליטה מוחלטת בסחר בסמים, כופה חוקי פליליים אכזריים ברומא, מיישר קו עם המאפיה ובו בזמן נהנה מההגנה של כל אותם גברים חסרי פנים. למי מייחסת הממשלה את עבודתה המלוכלכת. בינתיים, השלטונות כלואים במאבק בטרור הלאומי וממעיטים במפולת האלימות והכסף הבלתי חוקי שאוחז ברומא. היחיד שחש את הכוח ההרסני של הגנגסטרים החדשים האלה הוא קפטן סקיאלוג'ה. כדי להרוס אותם, סקיאלוג'ה מסתבך במערכת יחסים מסוכנת עם פטריציה, זונה מסקרנת שמתגלה גם כנערה של דנדי. זו מערכת יחסים שבה שניהם נסחפים הרבה מעבר לכוונותיהם הראשוניות.
גולת הכותרת מהסרט, עלייתם ונפילתם של שלושת החברים שאחד אחד, הבמאי, מספר לנו את סיפורם, יחד עם זה של שאר חברי הקבוצה. בנוסף, הסרט משקף גם את המתירנות והשימוש של ממשלת המאפיה עצמה למען האינטרס שלה כמו בחיים האמיתיים.
זה לא יצירת מופת אבל זה ממש סרט שאני ממליץ עליו בחום.