הסרט האחרון שלו W, מתמקד בדמותו השנויה במחלוקת של נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש, בסרט ביופי שמוצג על ידי המוכשרים ג'וש ברולין.
במהלך בראיון שערך פבלו שולץ, מהעיתון "קלארין", שוחח סטון באופן בלעדי עם התקשורת הארגנטינאית של W, על התקופה שלו בארגנטינה והפגישות עם נשיא ארגנטינה דאז, על הפרויקט הקטוע שלו אווויטה וסיפק פרטים על הסרט התיעודי שהוא מצלם על נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, שמראה את העדפתו לגילום דמויות פוליטיות.
הקטעים המעניינים ביותר בראיון מופיעים כשחושבים על שכיחותו של בוש הבן במדינה כמו ארצות הברית, וההיסטוריה של האלימות שהמדינה הזו (והמין האנושי בכלל) נושאת
א חלק מהראיון, לאחר מכן:
מתי בפעם האחרונה היית בארגנטינה?
אני חושב שזה היה בגלל אוויטה, אחרי שמנם אמר בעיתונים שהוא לא ישתף איתנו פעולה בחייו, וזה היה שקר כי הוא אמר לי אחרת 24 שעות אחר כך. פגשתי את מנם שלוש פעמים, למרות שהוא לא בדיוק האידיאל שלי לנשיא... אין לי זכרונות מצחיקים. אהבתי את ארגנטינה, יכולתי להיות חלק מאוויטה בארצך, אבל שקלתי שבמחיר הזה, זה לא היה סרט טוב. אולי בעתיד הקרוב תהיה לי ההזדמנות להיות במרפסת של קאזה רוסדה... פגשתי את מר קירשנר בוונצואלה, ואחר כך בקולומביה. לפני שנה, בסוגיית שחרור בני הערובה של FARC.
האם אתה מתכנן לראיין את הקירשנרים לסרט התיעודי על הוגו צ'אבס שאתה מצלם?
כן, כן, אבל עדיין לא.
אם כבר מדברים על סוגים אחרים של נשיאים, אחרי 8 שנים, וכבר בפרספקטיבה, מה אתה באמת חושב על בוש?
אני חושב שזה היה מופתי, בצורה שלילית. הייתה לזה השפעה עצומה על העולם, זה שינה את הדרך שבה אנחנו עושים עסקים עם העולם, זה לקח הכל לעמדות קיצוניות, לא רק כלכלית, אלא חברתית. אני חושב שהשנים האלה ייזכרו, אם יהיה לנו איזשהו זיכרון קולקטיבי.
האם אתה חושב שכסף ומלחמה הם עדיין מניע גדול במדינה שלך?
אני מעדיף פחות רמת אלימות. אלימות היא בטבע של אנשים, לכולנו יש את זה, ואם לא, תסתכל על רוצחים מטבעם. אלימות היא הדרך הטבעית שלנו להילחם. לארצות הברית יש היסטוריה נהדרת בנושא. רמות האלימות עלו, עובדת השימוש באגרסיביות, בדם, אפילו בתוך המדינה... על זה עוסק W, כן, מסופר בצורה פשוטה שהציבור האמריקאי יכול להבין. שהם מבינים איך אמצעי הביטחון הלאומי הולכים וגדלים. מאז שנולדתי ב-1946, זה גדל מאוד, וזה מצער אותי מאוד בזמנים האלה איך האלימות בעולם התפשטה.
"W" הוא הסרט הראשון שמישהו עושה על נשיא בזמן שהוא בבית הלבן. זה היה קשה?
זה קשה, אבל מתגמל. במדינה הזו לפחות יש לנו את החופש לעשות סרט כזה ולהציג אותו, אני לא חושב שיכולתי לעשות אותו בסין... השאלה היא להשיג את הכסף, הכסף מגיע ממקום אחר, אין אמריקאי הסטודיו היה שם את הכסף, זו האמת. זה קשה. רובם הגיעו מגרמניה, צרפת, והונג קונג ואוסטרליה. אני חייב לומר שהסרט לא היה יכול להיווצר רק בכסף אמריקאי. יש לנו הפצה מאוד מוגבלת, אבל ניצלנו את ההזדמנויות ויצרנו את הסרט שרצינו לעשות. אבל כן, ספגנו ביקורת מכל עבר.
אמרת ש"W" היא ביוגרפיה מלאה בריאליזם קסום. באיזה מובן?
ובכן, כן, אבל לא ריאליזם קסום במובן של בורחס. הסרט נמשך שעתיים אבל, למשל, בסצנה שבה הוא חולם על מערכת היחסים שלו עם אביו, האבא מגיע לבית הלבן, ובכן, בחרתי מה מותר לספר. והחלומות היו בעלילה הזו שיש בה ריאליזם קסום, סיפור ודרמה. אני חושב שאמרתי את זה בהקשר הזה.
דת היא היבט חשוב מאוד באישיותו של בוש הבן. אתה חושב שזה מראה אצלו איזושהי גאולה או גיור מחדש?
לא, גאולה? לא, לא. בוא נראה, הסרט מבוסס על מציאות, עד גיל 40 הוא היה לוזר במובנים רבים, לא היה לו כסף, הוא היה אלכוהוליסט, הוא לא היה פוליטיקאי מצליח. ואז הוא נולד מחדש, עלה לרמה אישית, מצא את אלוהים, ונולד מחדש. עכשיו, בתור נוצרי נראה שהוא צודק, שהוא לא שותה, הוא אומר שהוא לא עושה שום דבר רע, שהוא רק מושל. הרבה אנשים לא מסכימים עם זה, אבל אני לא שופט, הסרט לא. גאולה או לא? ובכן, בראש שלו, כן. אתה יכול לומר שבדת, להיוולד מחדש לא הולך טוב עם האגו, האגו שלך אמור להיעלם ואתה הופך לילד של ישו, אבל במעשיו כנשיא הוא מקבל החלטות אגו גדולות. "אני הבוס", הוא אומר, ואלה אינם אידיאלים נוצריים. אבל אני מתעקש שאני לא שופט, אני רק מראה.
איך הגעת לדיאלוגים בין אב ובנו של בוש, ובבית הלבן? האם זה כל הדמיון שלך, או שיש לזה בסיס?
קשה מאוד להסביר. בוא נראה, זו דרמה היסטורית, עשינו את הדיאלוגים עם הלחץ הזה, ידענו שהרגשות האלה קיימים בין אב לבן. לסרט יש אתר שמסביר הכל. לא המצאנו את זה, זה הבסיס לסיפור, היחסים בין אב לבן.
למה אתה חושב שהציבור הארגנטינאי יתעניין לראות את "W"?
אני לא יודע. אתה תחליט.
¿מה הציפיות שלך לגבי אובמה, ימים לאחר השבעתו?
אני לא יודע, אני לא אוהב הכל, אני לא רוצה להציב יותר מדי ציפיות. יש לה דרך ארוכה לעבור, הרבה מלחמות, הרבה החלטות מטרידות.
לקריאת ההערה המלאה, לחץ כאן
מקור: תרועה