היום ממשיכים לדבר על עוד סרט שקשור לחינוך וזה תורו של "שמי אוקטובר", סרט שלמרות שאינו חינוכי גרידא, משדר ערכים ורעיונות רבים שכדאי להתייחס אליהם. את הסרט משנת 1999 ביים ג'ו ג'ונסטון והתסריט רץ מידו של לואיס קוליק שהתבססה על האוטוביוגרפיה של הומר היקאם. בקאסט, ג'ייק ג'ילנהול צעיר, לורה דרן, כריס קופר, נטלי קנרדיי, צ'אד לינדברג, כריס אוון, ויליאם לי סקוט, פרנק שולר, קורטני פנדלי, קיילי הוליסטר וריק פורסטר, בין היתר.
מה שהכי מרתק אותי ב'שמיים של אוקטובר' זה שהעובדה שכל הבנים בעיר נועדו מראש להגיע למכרה הייתה איכשהו לדעת שהם צריכים לוותר על החלומות שלהם, והגיבור שלנו (ג'ייק ג'ילנהול) לאחר שראה את הלוויין ספוטניק יודע שיש לו חלום ושהוא רוצה להילחם עבורו.
במאבקו, שלא אדבר עליו הרבה על כך שלא הרס את הסרט, הוא זוכה לעזרה שלא תסולא בפז מחבריו, כמה שכנים וכו'. אבל לי, אני נדהמת מהעזרה של המורה שלו (לורה דרן), שיודעת מה להגיד ומה לעשות בכל רגע של הסרט כדי לתת להיקם את הדחיפה שהוא צריך. היא אחת מאותן מורים שאי פעם התמזל מזלנו למצוא, שמראים לך שמכשולים שנראים בלתי עבירים הם רק המבחן הראשון להילחם על החלומות שלך, ושאם התקווה לא תאבד, ניתן להשיגם.
המסר שנותר הוא זה מה שמניע את העולם הם בדיוק החלומות, המטרות והאשליות שיש לנו, ורק עם התמדה ניתן להשיגם. לכן אני חושב שזה סרט אידיאלי להקרנה עבור צעירים בכל הגילאים. במיוחד בתקופה זו, שבה צעירים רבים אינם מעריכים את ההתמדה באידיאלים שלהם, את קשיחות העבודה או את הרצון להשתפר. העובדה שהסרט מבוסס על אירועים אמיתיים מקשה עליכם את הסיפור, כי לכולנו יש חלומות, וכולם נראים לנו בלתי אפשריים, אבל צעד אחר צעד, נוכל להגיע לשם.
אני לא יכול לסיים את המאמר בלי להזכיר את מוזיקה פנטסטית מהסרט שהלחין מארק אישמן הידוע, שכפי שאתה כבר יודע, הכניס מוזיקה לכל כך הרבה סרטים טובים אחרים.
עוד מידע - כבר יש במאי לוולפמן, ג'ו ג'ונסטון
מקור - לדינוזאורים יש גם בלוג