סצנה מתוך הסרט המיתולוגי 'זרע הרשע'.
היום אנחנו מדברים על עוד סרט מיתי שמתייחס לנושא החינוך, הוא קלאסיקה של הקולנוע, "זרע של רשע", סרט משנת 1955. ואיתו הייתה לי ההזדמנות לראות שוב סידני פואטייה, הפעם משחק את התלמיד ולא את המורה כמו ב"מרד בכיתה«, שעליו דיברנו לפני כמה ימים.
אבל אם פואטייה מגלם דמות חשובה בסרט, אסור לי לשכוח את הגיבור האמיתי, גלן פורד, כי הוא מגלם את ריצ'רד דאדייר, איש צבא לשעבר שמגיע לקולג' בשביל הסוררים. את שניהם, פואטייה ופורד, מלווים בקאסט בין היתר אן פרנסס וויק מורו.
התסריט, מאת אוון האנטר, מציג לנו את ריצ'רד דאדייר (גלן פורד), איש צבא לשעבר שמקבל עבודה בתור מורה בבית ספר ציבורי שיצא משליטה, שבהם צעירים לא ממושמעים, לא מוסריים ונשלטים על ידי עבריין צעיר פוטנציאלי, ארטי ווסט (ויק מורו). המורה מחפשת דרך להבין ולפנות לצעירים כדי לשלבם מחדש במערכת החינוך. כאשר אתה מתחיל לקבל שיחות טלפון מאיימות, אתה חושד בגרגורי וו. מילר, (סידני פואטייה) סטודנט אפרו-אמריקאי. מאוחר יותר הוא מגלה שהחשדות שלו היו מופרכים.
'Semilla de maldad', שקיבל ארבע מועמדויות לאוסקר (בימוי, צילום שחור/לבן, עריכה ותסריט מעובד). נותן לנו בתסריט שלו ביטויים שונים הראויים לניתוח:
- מה הטעם ללמד אם לילדים לא אכפת להתחנך?
- איך להשתיק כיתה של חיות בר?
- אם אני רוצה ללמד אריות אצטרך לעשות את זה עם שוט.
- אני אנסה להיכנס שוב לג'ונגל הזה...
- אין לי זכויות כמורה, אבל הן לא מתאימות לי כבן אדם?
- אנחנו בצדדים שונים של הגדר.
- אם הוא יעזוב את בית הספר הזה, הוא יעזוב גם אחרים.
- גם בנים הם אנשים.
- אתה רק צריך סבלנות, הבנה ואהבה כדי להגיע לליבם.
- כולנו לומדים משהו בבית הספר, גם אלה שמלמדים.
ביטויים משותפים, שאני לא מתכוון להתעמק בהם כי אני מאמין שכל אחד יכול להסיק את המסקנות שלו, פשוט אומר לכם שחשבתי שזה סרט מעולה, הנבט של אותו "מרד בכיתות", שבה איכשהו לא רק גלן פורד מלמד אותנו, אלא גם פואטייה (הפעם כסטודנט).
אם אתה מעז לראות את הסרט הזה, אל תטיל בכך ספק אתה תסבול עם ריצ'רד דאדייר, לראות איך התלמידים מציבים אותו בכל עת על החבלים, עד כדי כך שהם גורמים לו להתייאש ולרצות לזרוק את המגבת. הוא לא רק סובל מאלימות בכיתה, אלא הם מכים אותו, המציאו לשון הרע נגדו מול הנהלת בית הספר, שלחו מכתבים באיומים על אשתו, ובסצנה האחרונה, זו שבתמונה, ובכן... לא, אני הולך לספר הכל בקיצור, סרט שנראה לי שאני רואה בו נושא עדכני, וכמה צעירים, הפעם כן, שמאוד משתווים למקרים הכי שוליים של היום.
הסרט גם משקף נאמנה פיסת מידע נוספת שממשיכה להתרחש, והיא את האדישות מצד המורים, בית הספר של "להרפות" ולא להתערב בשינוי. זה של מורה שמשעמם לו לחפש את המוטיבציה הזו שחסרה לתלמידים. אני ממליץ על זה, כי זו הזמנה ברורה להרהור, שנותנת לנו לראות את החלק הזה באשמת התלמיד וגם את זה של המורה.
עוד מידע - קולנוע וחינוך: 'מרד בכיתות'
מקור - לדינוזאורים יש גם בלוג