סצנה מתוך הסרט 'הנס של אנה סאליבן' מאת ארתור פן.
היום נפתח סדרה חדשה בה ננתח את כותרות הסרטים השונות שניגשו לעולם החינוך מהמסך הגדול. במחזור זה, נדבר על כותרים אחרונים כגון 'הפרופסור (ניתוק)', אבל נצלול גם לכותרים קלאסיים יותר, ודווקא היום נתחיל לדבר עליהם 'הנס של אנה סאליבן', סרט שללא ספק ירגש אותך מאוד. הסרט מ-1962 שווה את זה, גם בגלל הנתונים הטכניים שלו וגם בגלל המסר שהוא נותן.
את הסרט יליד אמריקה ביים ארתור פן והציג תסריט מאת וויליאם גיבסון, בביצוע מופתי על ידי אן בנקרופט, פטי דיוק, אינגה סוונסון, אנדרו פרין, קתלין קומגיס וויקטור ג'ורי.
התקציר שלו מספר לנו על מורה עם ילדות טראומטית שמנסה לחנך ילדה חירשת, עיוורת ואילמת. תסביך אפל של אשמה, על מות אחיה, מעורר את הפדגוגית לפדות את עצמה באמצעות חינוך הילדה. כשהיא מגיעה לבית בו מתגוררת הצעירה, היא פוגשת משפחה שתמכה בילדה כרצונה, בשל חוסר יכולתם של ההורים לחנך אותה. הלן נחשבת לאסון של הטבע שאין בו רמיסיה ואי אפשר ליצור איתו תקשורת כלשהי. רק האם היא זו שמקיימת תקווה קלה. המתבגרת, מצידה, חיה בעולם זר לחלוטין משלה. הוא לא יודע איך לשבור את הבועה הזו עד שתגיע אנה סאליבן, שבסבלנות ובקפדנות רבה תדאג לחינוכו. אבל כדי שהלן תוכל לתקשר ידרוש נס.