קולנוע וחינוך: 'הכל מתחיל היום'

סצנה מתוך הסרט 'היום הכל מתחיל' מאת ברטרנד טברנייה.

סצנה מתוך הסרט הצרפתי 'הכל מתחיל היום' מאת ברטרנד טברנייה.

אנחנו מדברים היום על עוד סרט שקשור לחינוך, הוא עוסק "היום הכל מתחיל (Ça commence aujourd'hui)" מאת ברטרנד טברנייה (במרכז הסערה). סרט צרפתי משנת 1999, שהתקבל היטב על ידי המבקרים והקהל בצרפת, ובו מככבים: דומיניק סמפיירו, טיפאני טברנייה וברטרנד טברנייה עצמו.

ב'היום הכל מתחיל' נפגוש את דניאל, 40, מורה ומנהלת גן ילדים בעיירה מדוכאת בצפון צרפת. הוא אדם רגיש ועקשן שנלהב מעבודתו, אך מוצא את עצמו לכוד בהיררכיה שאינה מאפשרת לו לחרוג מחובותיו כמחנך, נאלץ לפעול לפי כללי ההוראה הבסיסיים בזמן שתלמידיו הולכים לבית הספר פשוטו כמשמעו. מת מרעב ובסמרטוטים. למרות המכשולים, דניאל לא יוותר ויגייס את תמיכת הקהילה כולה.

הסיפור של טברנייה, אמיתי מאוד, אומר לנו שיש הרבה מה לספר, והוא עושה זאת בכנות וללא חיפזון, אבל בלי הפסקות, ללא ספק במנה של מציאות, מה שאומר לנו שהחברה הנוכחית הגיעה למצב קשה מאוד. מצב, אלא מה תמיד יהיו אנשים עם האומץ, הסבלנות והאומץ לנסות להילחם כדי לשפר דברים.

בית הספר של "היום מתחיל הכל" נמצא בשכונה ענייה ומראה לנו את מצב הילדים, הסביבה המשפחתית שלהם (עם אלכוהוליזם, הרבה אבטלה, התעללות, עבריינות נוער...) וכיצד למנהל בית הספר אין ברירה אלא להתערב בעניינים אלו. מול מערכת החינוך והביורוקרטיה של המינהלים הפוליטיים (ושירותים חברתיים) שלא בדיוק עוזרים למורה.

המורה מרבה להוקיע שהוא מוצא את עצמו לבד לפני הבעיות הנובעות מדמויות אלו (התעללות, שילוב מהגרים, עוני, ילדים עם בעיות וכו'), שכן התמיכה, ההקדשות או העזרה שמספקת הקונסלריה בטלים (דבר אחד הוא מה שאומרים חוקי החינוך ואחר מה שקורה במציאות), ובכך נותרה לפתרון הבעיות הללו פשוט היציבה שהמורה נוקט לפניהן... מוציא את הערמונים מהאש, באומץ... כמו המורה של הסרט. והוא עושה את זה כמוהו, לילדים, בגלל רגישות ורוך כלפיהם שמתעלמים מהעולם העוין שבו הם גדלים ומהמציאות שבה הם חיים.

רעיון נוסף שנראה לי מעניין הוא רעיון של אחת המורות הוותיקות בבית הספר, כשהיא אומרת את זה לפני היו לי 45 תלמידים בכיתה ובתנאים גרועים (כמו כרגע) והם היו מאוד ממושמעים, ואילו עכשיו הייתי בן 30 והם לא היו ממושמעים. היא מייחסת זאת לעובדה שילדים לבד, אמהות כבר לא מטפלות בילדים שלהן והן לא יודעות עם מי לדבר.

אני חושב שצריך לחשוב על המצפון שלנו על מה שקורה ועל החשיבות של מילה במקצוע שאנחנו לומדים: אומץ. חיי המורה, רחוקים מקלישאות ש"הם יותר טובים ממה שהם רוצים" כפי שנשמעים ברחוב, הם גסים, ואם למורה יש את הייעוד הדרוש והרצוי, זה חייב להיות ייעוד של מאבק מתמשך לשיפור המצב, כמו בסרטו של הבמאי הצרפתי טברנייה.

עוד מידע - טריילר של הסרט "במרכז הסערה"

מקור - לדינוזאורים יש גם בלוג


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.