El הבמאי רוברט זמקיס הוא עדיין אובססיבי לעשות סרטים בטכניקה של אנימציה דיגיטלית, כלומר למלא שחקן בבשר ודם ואז לשחזר את כל תנועותיו בדמות שנוצרה דיגיטלית.
טכניקה זו נחנכה עם הסרט "פולאר אקספרס" עם טום הנקס, אחר כך עם ביווולף עם אנג'לינה ג'ולי, ועכשיו, עם שיר חג המולד עם ג'ים קארי.
לפיכך, בסרטו השלישי בטכניקה זו הוא מתאים לקולנוע את הקלאסיקה של צ'רלס דיקנס, שכבר ידועה לכולם, ויתרה מכך, משתמשת בטכניקת התלת מימד הכל כך אופנתית כיום.
רוברט זמקיס מזמור חג המולד זהו מותרות ויזואלית אך ללא כל סוג של הפתעה כי הצופה הולך למצוא סיפור שהוא כבר פרוע מדי. כמה סרטים התבססו באופן ישיר או עקיף על הקלאסיקה הזו של דיקנס?
כמו כן, אני תוהה, מדוע כל כך הרבה טכניקה דיגיטלית לשחזר עולם כל כך דומה לאנושי אם, אם כן, רק סצנות אמינות נעשות בקריקטורה?
הערת חדשות קולנוע: 6