דייוויד לינץ' הוא אחד מבמאי הקולנוע האמריקאים המוגדרים ביותר שיש לו את הסגנון שלו. הפטנט נשאר בסרטיו אהבתו אליו דאדאיזם וסוריאליזם, משהו שמתרחב לפעילויות אחרות שהוא עוסק בהן גם כמו צילום, ציור, מוזיקה או עיצוב רהיטים.
הוא התחיל בעולם הקולנוע במחצית השנייה של שנות ה-60. ב-1966 צילם את סרטו הקצר הראשון, באורך דקה, שכותרתו «שישה גברים חולים«. כשהוא מביע ביקורת עצמית, הוא עצמו הגדיר זאת כ"57 שניות של התפתחות ותשוקה, ושלוש שניות של הקאות«, אבל בזכות ההצלחה של זה, זה זכה בתחרות השנתית של האקדמיה ב-1968 הוא הצליח לצלם את "The Alphabet", הקצר השני שלו.
בשנת 1970, הוא הרוויח 5.000 דולר מא פרס המכון האמריקאי לקולנוע על סרטו הקצר "הסבתא". המשחק הזה בן 30 דקות כבר מראה הרבה מהסגנון שלינץ' יפתח לאורך הקריירה שלו.
ב-1974 הוא עשה את הסרט הקצר "הקטוע", אבל לפני כן יוצר הסרט כבר יצא לפרויקט של סרטו העלילתי הראשון, "מוחק ראש". סרט שיתחיל ב-1971 ושתסתיים רק ב-1977 בגלל חוסר תקציב. הסרט, עבודת פולחן של קולנוע פנטזיה, היה הצלחה גדולה עבור לינץ' וחברי הצוות שלו, שרבים מהם ימשיכו לעבוד איתו על הסרטים הבאים.
"איש הפיל" ב-1980, סרטו העלילתי השני, לקח אותו לגאלה של פרסי האקדמיה בהוליווד. הסרט היה מועמד לשמונה פסלונים, כולל זה של הבמאי הטוב ביותר, למרבה הצער הוא לא זכה באוסקר. הפרס שהוא כן קיבל היה עבור הסרט הטוב ביותר בבאפטס.
ב1984 לינץ' עושה גיחה למדע בדיוני עם הסרט "חולית", סרט שהמבקרים הרסו ושהיה רע מאוד בקופות, אבל שהבמאי נהג לצלם את סרטו הבא בהסכם שנחתם בעבר עם המפיק דינו דה לורנטיס.
הסרט שקיבל בתמורה לצילומי "חולית" היה "קטיפה כחולה". הטשטוש בסרט החלל בקריירה שלו היה שווה בהחלט את ההצלחה שהוא ישיג ב-1986. עם "קטיפה כחולה" הוא השיג את המועמדות השנייה שלו לאוסקר. ב פסטיבל סיטגס זכה בפרסים לסרט הטוב ביותר ולצילום הטוב ביותר.
ב-1988 הוא צילם עוד סרט קצר, «הקאובוי והצרפתי".
מידע נוסף | מאסטרס לקולנוע: דיוויד לינץ '(תחילת שנות השמונים)
מקור | ויקיפדיה
תמונות | davidelfinandhisrevelations.blogspot.com oscarzine.com elotrocine.cl