אקי קאוריסמקי המשיך בשנות ה-90 להתפתח אותו קולנוע כמו בשנות ה-80, אותו סגנון, אותם נושאים ואותה איכות, או אפילו משהו גבוה יותר בסרטיו. עד כדי כך שסרטו הראשון של אותו עשור היה הפרק השלישי בטריפטיכון שלו על הפרולטריון "הילדה ממפעל הגפרורים”משנת 1990.
הסרט הקצר, בקושי 70 דקות, עובר צעד מעבר לשני החלקים הראשונים של הטרילוגיה, והופך לסרט שבזכותו המחבר מוכר כיום. קאוריסמקי זכה בפרס ג'וסי לבמאי הטוב ביותר עבור סרט זה, פרס שניתן על ידי ה האקדמיה הפינית לקולנוע.
גם מ-1990 הוא "שכרתי רוצח", קומדיה שחורה מצוינת שמספרת כיצד גבר חייב לאתר רוצח, שהוא עצמו שכר להרוג אותו כי הוא לא העז להתאבד, לפני שביצע את עבודתו, כי הוא מצא את הסיבה לחיות באישה נפגשתם.
בשנת 1992 צילם אקי קאוריסמקי את "חיי בוהמיה", סרט שבשנה שלאחר מכן זכה בפרס פרס ג'וסי לבמאי הטוב ביותר על ידי האקדמיה לקולנוע של ארצך.
"לנינגרד בוקרים פוגשים את מוזס" יגיע ב-1994 כהמשך לסרטו בן החמש "לנינגרד בוקרים הולכים לאמריקה". קומדיה מוזיקלית שכמו קודמתה מסופרת בסגנון סרט מסע, למרות שהפעם במקום לעשות זאת עבור ארצות הברית, להקת "לנינגרד קאובויס" תטייל באירופה.
באותה שנה הוא יצלם שני סרטים נוספים, "תפוס את הצעיף שלך, טטיאנה", קומדיית סרט דרכים נוספת, הפעם מתרחשת בשנות ה-60, והתיעוד באורך הבינוני "Total Balalaika Show", על הקבוצה הפינית. הקאובויים של לנינגרד גיבורי סרטיו "לנינגרד בוקרים הולכים לאמריקה" ו"קאובויים בלנינגרד פוגשים את מוזס".
שנתיים לאחר מכן אקי קאוריסמקי מועמד לדקל הזהב בקאן עם סרטו החדש "ענני נוסעים", עובדה שגורמת לבמאי להיות קצת יותר מוכר. עם הסרט הזה הוא זוכה בפעם הרביעית בפרס ג'וסי לבמאי הטוב ביותר.
ב1999 גלגל את הקלטת האילמת "ג'וחה" עם תוצאות נהדרות, למרות היותו פרויקט מסוכן מאוד ליצירת סרט אילם על סף המאה ה-XNUMX.
מידע נוסף | מאסטרס לקולנוע: אקי קאוריסמקי (שנות ה -90)
מקור | ויקיפדיה
תמונות | guardian.co.uk cineclubesdecordoba.wordpress.com mtv.com