אם לפני כמה שבועות סיפרתי לך כמה רע היו השנים לסרט פתוח עד עלות השחר רוברט רודריגז, עכשיו אני חייב לומר שסרטים טובים לא עוברים את השנים באשר לכוד בעברו, בבימויו של בריאן דה פלמה ב-1993.
הגיבור הראשי של הסרט הוא קרליטו בריג'נטה, בגילומו של אל פאצ'ינו, אליו מגיעות דמויות הגנגסטרים כמו כפפה ליד (הסנדק, מחיר הכוח), שיוצא מהכלא במטרה לגייס 75.000 דולר ולנטוש את חייו הפושעים על ידי נסיעה לאיי בהאמה כדי להשקיע בהם. עסק להשכרת רכב. אבל, לפני שהוא מגיע לנתון הזה, העבר שלו יעשה עליו טריקים רעים מאוד. מההתחלה, קרליטו יבין שהוא לא יכול להשתנות, והראשון שיכניס אותו לצרות יהיה האחיין שלו.
אז גם עורך הדין שלו, זה שהציל אותו מלבלות 30 שנה בצל, זה שהוא מחשיב לחברו היחיד, יכשיל אותו.
בנוסף, בתוך כל כך הרבה אקשן יהיה גם לך זמן להחזיר את האהבה שלך מהעבר.
לכוד בעברו, בבימויו של המאסטרו בריאן דה פלמה, מתחיל בסוף כך, מההתחלה, אנחנו יודעים מה יהיה היעד הסופי של הגיבור אבל המתח שהבמאי משיג, במיוחד עם הסצנה האחרונה של המרדף ברכבת, זה הוא באמת מרהיב. ותוצאה מבריקה, ברור שבמאפיה ובפשע אין חברים.
לבסוף, שימו לב שאת תפקיד עורך הדין מגלם שון פן, שכמעט תמיד עושה עבודה מצוינת.
בקיצור, אם עדיין לא ראיתם, אני ממליץ לעשות את זה ואם גם אתם ראיתם, כי זה לא יאכזב אתכם.