מאז סוף השבוע האחרון היה לי הרבה זמן פנוי, לא יכולתי לחשוב על שום דבר מלבד לבזבז שעתיים מחיי צופה רוקי בלבואה. כן, אני יודע, מה יכולתי לצפות מהסרט הזה... אבל האמת היא שהוא היה אפילו יותר גרוע מהצפוי.
כל הסרט סובב סביב רוקי בלבואה ותיק ובדימוס שמנהל מסעדה אליה הולכים רוב הלקוחות לשמוע את סיפוריו ולהצטלם איתו. באופן כללי כל הסרט די עצוב, מראה סטאלון זקן ועצוב מדי שרק מעודדים אותו לחשוב שהוא יכול לעשות כל מה שהוא מתכוון לעשות.
בסוף הם מרמים אותו להילחם באלוף העולם (ילד קטן עם משיכה קטנה) בקרב חצי ידידותי. לשם שינוי רוקי מחליט להתאמן קשה ומבסס את כל ההכנות שלו על הגברת כוחו, שכן מהירות היא לא הקטע שלו (רגיל, עם השנים שיש לו).
הקרב מתנהל בצורה די שווה, רואים את התמונות האופייניות של בנו מעודד אותו ובסופו של דבר האלוף מנצח בנקודות. באופן הגיוני עבור רוקי סיום הקרב הוא ניצחון וכולם כל כך שמחים. התוצאה הסופית בקושי אמינה (העשרים ומשהו היו מפוצצים אותה תוך 10 דקות).
אמרתי, שעתיים מבוזבזות...