בעקבות השורה של «לכידת פרידמנים », או מתוך «טרנציה«, הסרט מגיע«חייב לקרוא אחרי מותי«. לאחר מותה של סבתו אליס, בשנת 2001, זהו זה מורגן טל תפסה את ארסנל התצלומים, ההקלטות והסרטים הגדולים בסופר 8 שהאישה שמרה היטב, ושעשתה בצעירותה, יחד עם בעלה.
בתחילת הדרך מוצג הסרט התיעודי כדיוקן של משפחה פרברית מושלמת, זוג מאושר וילדיהם המאושרים משחקים בגינה. אך ככל שהסרט והסרט מתגלגלים, אלה נחשפות האמיתות הנסתרות למדי של משפחה שהיתה יותר ממה שהופיעה. כשהם חושפים את התמוטטות השלמות המתכלה, הם מציינים את הדרמות החברתיות והמיניות של תקופה ומנטליות שלא יכלה לצאת מהנורמה. היא הופכת לדרמה פסיכולוגית, בשלב כלשהו, החושפת את המצוקות העמוקות ביותר של חיי חלום צבועים, ומפשיטה אותנו בתפקידנו כמציצנים מושלמים, גם כאשר אנו מאמינים שאנחנו לוחמים תמימים לטובת אמנות.
הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב -20 בפברואר, והגעתו לבתי הקולנוע באירופה צפויה באמצע השנה, אם יגיע. וזה סוג של סרט שההגעה אליו לציבור בדרך כלל אינה מסיבית, כך שאולי הוא לא ייצא במעגל מסחרי מורחב, אך מוגבל למינימום בתי קולנוע, וגם ב- DVD.
הדבר הוודאי הוא, שלדעתי, זהו סוג של סרטים שעלינו לראות, הן מהאחריות המרמזת על התפשטות האחר, והן מהאקסביוציוניזם של האחר, כתפקיד המציצים שאליהם אנו נכנעים. זו לא ביקורת, אלא קריאה למצפון. כי אנחנו לא מדברים על בדיה פשוטה, שבה כל דמות חיה בתוך הקופסה הפשוטה של המסך, אבל אלה המוצגים כאן הם אנשים במערומיהם הטוטאליים. וזה מרמז, והרבה. הנה הטריילר.
http://www.youtube.com/watch?v=8phF9xpI7Jk