ראיתי את זה אתמול בלילה, הסרט האחרון של וודי אלן, עם פנלופה קרוז, סקרלט ג'והנסון, חוויאר בארדם ורבקה הול. התקשר "ויקי כריסטינה ברצלונה".
הוא מספר על החגים של שתי החברות הכי טובות, ויקי (רבקה) וכריסטינה (סקרלט), בברצלונה. שם הם פוגשים את חואן אנטוניו (ברדם) שנפרד לאחרונה מאשתו, מריה אלנה. הוא צייר ידוע, והוא מזמין את שני החברים לבלות סוף שבוע באוביידו, שם הוא מעלה את רצונו להתעלס איתם. שני החברים הם, כשזה מגיע לאהבה, אנטיתזה בולטת. כריסטינה מתאהבת בחואן אנטוניו מהרגע הראשון, אבל ויקי, מחויבת לג'נטלמן מאוד נכון בארצות הברית, נרתעת מלהתמודד עם כל כך הרבה ליברליות. למרות שבסופו של דבר הוא נכנע, ומתאהב בלי לרצות.
באמצע, מי זה? פנלופה קרוז היקרה שלי, המגלמת את מריה אלנה, אשתו לשעבר של חואן אנטוניו. היא מופיעה שוב לאחר ניסיון התאבדות, בדיוק בשיא היחסים בין האמנית לכריסטינה. העניין הוא שאהבה ותחושת ה"שלמות" מובילות אותם להתאהב, ובסופו של דבר הם יוצרים שלישיית אהבה. בינתיים, ויקי מתה מבפנים מאי ודאות לגבי מה היא רוצה.
והסוף מעולה. אבל אני לא מתכוון לספר את זה. הנקודה היא שלעניות דעתי, אני הולך לשחק בלהיות מבקר קולנוע, לזמן מה, לא יותר. בסרט יש מספר יודע-כל שמנחה אותנו במסע של החברים. זה עשה לי קצת רעש, אבל ברגע שהחצי הראשון של הסרט נגמר, זה נהיה טבעי יותר. הדבר הטוב הוא שזה לא סיפור קבוע, אלא שהוא מאפשר לדמויות לעשות. פנלופה קרוז בתפקיד נפלא, מכיוון שהדמות שלה ממש טעימה, בדיוק כמו של בארדם. הסיפור עצמו נראה לי מסנתז את הקונספט של מה שחופשות הקיץ טומנות בחובן תמיד. ואני חושב שבגלל זה אני מוחא כפיים, מעל הכל, לוודי אלן. על שהשיג את הסינתזה עם דמויות עשירות כמו אלו שכבר נקראו.
סקירה צנועה, כי אני יכול רק למחוא כפיים ולהתרגש. אני רק אומר שאני ממליץ לך בחום על הסרט.
