הלהקה של רוברט סמית הוא לא הוציא חומרים חדשים מאז 2008, אבל הקונצרטים שלו הם עדיין טקסים שמושכים כל מיני קהלים: מעקרות בית נוסטלגיות ועד אוהבי מוזיקה בני שלושים, דרך חקיינים של רוברט סמית', פוסט-מתבגרים רומנטיים או פשוט סקרנים.
מה קרה אתמול ב פרימוורה סאונד זה היה שלוש שעות לטיול בהיסטוריה של הפופ בעשורים האחרונים, סקירה של להיטים של להקה עם אחד הרפרטוארים החזקים ביותר שידעו בתולדות הרוק. צוין כי חלפו 20 שנה מאז אחד מאלבומיו הנמכרים ביותר בקריירה שלו, אנו מתייחסים ל רצון (1992) ממנו נפל "High", "From The Edge of the Deep Green Deep Sea", "Doing The Unstuck", "Trust" או הלהיט הגדול "Friday I'm In Love".
התפוררות, 1989, אלבומו הטוב ביותר, היה עמוד השדרה של רשימת הסט הראשית. הם פתחו עם "Plainsong" האינטנסיבי, ולא חסרו שירים מפורסמים כמו "Pictures of You", "Mint Car", "Inbetween Days", "Play for Today", "שיר ערש", "יער" או "בדיוק כמו גן עדן", אבל גם היה מקום להפתעות כמו "Bananafishbones" או "Want" שלא מאוד נתנו להופיע בהופעות החיות של הקבוצה. בקיצור, קונצרט פופ מובהק שעבר באופן משיק את הרשמים האפלים ביותר שלו בהזדמנויות בודדות, הם אפילו שכחו את אחד האלבומים הכי מרושעים שלו. אמון (1981), אולי החיסרון היחיד של הרסיטל.
El רשימת הסט הראשי זה כבר היה הרשמה כשסומנו לא פחות משלושה הדרנים, בראשון עשו מחווה קטנה לאלבום שלו נשק אותי, נשק אותי, נשק אותי, 1987, מנגן את "הנשיקה" השוחק, את "If Only Tonight We Could Sleep" המהפנט או את "Fight" הבלתי נשמע שלא הושמע מאז ומעולם.
ואז סומן הדרן פופ שני נוסף שבו נשמעו עוד להיטים כמו "Close To Me" או "Lovecats", וכשנדמה שהם כבר נתנו הכל הם עלו שוב לבמה עם האס האחרון שלהם בשרוול, המיתולוגי שלהם. בנים לא בוכים איתו גזרו על הבמה אין מי שמשתעל אותו, לפי הרפרטואר, לפי המקצועיות, המסירות והכריזמה של הציבור.
מקור - ג'נסייפופ
עוד מידע - עקוב אחר Primavera Sound בשידור חי