היום, 1 באפריל, יום זורו, יצא למכירת 'Metal Resistance', האלבום החדש של BABYMETAL היפני, יצירה שלמרות שלפעמים נשמעת קצת יותר בוגרת מהאלבום שלו, 'Babymetal' (2014), שוב גורמת לך לשים את הידיים על הראש שלך עם התמהיל הנהדר הזה של ג'י-פופ תותי פוקסיה תות עם המתכת החזקה ביותר ... אפילו יותר מאשר באלבום הקודם.
אם יש משהו שמבחינים בו מההאזנה הראשונה, זה זה, האדריכלים שמאחורי SU-METAL, YUIMETAL ו- MOAMETAL, אותו סיור עולמי בו התחככו בפרח ומקום הולדתו של המתכת עשה להם טוב מאוד, לוקח אלף השפעות מכאן ומשם כדי לגרום לכמעט כל השירים ב- 'Metal Resistance' להישמע אחרת, משהו שכבר קרה עם 'Babymetal', אבל עכשיו עם הנקודה הזאת קצת - ורק קצת - מבוגר יותר.
ב- 'Metal Resistance' המוזיקה כבר לא כזו תִינוֹק
מה שכן בולט הרבה ב'התנגדות למתכת 'הוא היעדרם כמעט מוחלט של שירים באותו אופן כמו' Gimme Choco !! ',' Doki Doki Morning 'או' Line! ', מכיוון שכאן טמון השינוי הגדול ביותר. האלבום החדש הזה של BABYMETAL, וזהו מוזיקה אינה כזו תִינוֹק, למרות שזה אכן מבזבז "מַתֶכֶת" וגם אותה איכות ברמה הקולית אליה הורגלנו SU-METAL.
מי שמחפש את הצד הזה של BABYMETAL עמוס ריפים פראיים מעורבבים עם רצפים אלקטרוניים ומנגינות ספוגות בתות חמצמץ - הצד הטוב ביותר שלהם - ייהנו במלואם מ'קדחת עוואדמה ',' GJ! ' או 'YAVA!'; למי שמעריך את הצעד הזה קדימה שהם מציעים לנו באלבום החדש הזה, הם ימשיכו ליהנות מ'דרך ההתנגדות 'ו'קראטה', שאליהם יוסיפו את 'אמורה' -מה שנראה כמעט כהמשך ל'דרך של Resistance- ו- 'Tales of the Destinies', אחת הזוועות המפתיעות ביותר - והאהובות עליי ביותר - של 'התנגדות מתכת'.