ז'אן למברט בסצנה מתוך 'הפגישה שלי עם מרילו' עם פטריק צ'סנאיס.
תרומה חדשה מ קולנוע צרפתי לקופה הספרדית: "הפגישה שלי עם מרילו", בבימויו של ז'אן בקר, עם צוות שחקנים בראשות: פטריק צ'סנאיס (טאילנדייר), ז'אן למברט (מרילו), מיו-מיו (אליס), ז'אק ובר (מקס) וקסבייר גאלאיס, בין היתר, מעניקים חיים לתסריט של ז'אן בקר ופרנסואה ד'אפנו, בשיתוף פעולה של מארי. סבין רוג'ר; מבוסס על הרומן מאת אריק הולדר.
ב"פגישתי עם מרילו" טיילנדייר הוא צייר ידוע מזה יותר משישים שנה שלמרות הצלחתו מחליט להפסיק לצייר. באחיזת דיכאון הוא עוזב את הבית מבלי לתת הסבר למשפחתו ומתחיל לנסוע. במהלך מסעו הוא פוגש נערה, מרילו, שאמה דחתה ומרגישה אבודה. הצעירה והגבר מחליטים לבלות יחד. בסופו של דבר הם חיים כאב ובתו בשלווה ובשלווה של בית שכור, עוזרים זה לזה, עד שחייהם מקבלים שוב משמעות.
טוויסט חדש לנושא הפרוץ של האמן בשעות השפל שפוגש את המוזה שלו. במקרה זה, המראה הוא מאוד צרפתי וכן, ללא רצון בשרני מעורב, וזה בדרך כלל אחד הנושאים הפופולריים ביותר.
עבודה יוצאת דופן של פטריק צ'סנאי, שבזכות ה'פרצוף היפות' שלו קל לו יותר, ובכן, יותר מ'הפרצוף היפות' שלו, צרורות הסבל והבדיחה שהוא שומר על פניו, ושמאפשרות לו לבטא כמו מעטים אחרים, את הטראגי והבדיחה. תסמינים קומיים מדיכאון עמוק.
עוד מידע - 'פופולייר', הופעת הבכורה הנעימה של רג'יס רוינסארד
מקור - labutaca.net