תיאו אנג'לופולוס היה המעריך הגדול ביותר של הקולנוע היווני. הוא למד משפטים באתונה ולאחר מכן עבר לפריז כדי להיכנס הסורבון בשנת 1960, שם הוא גם לומד קורסים של קלוד לוי-שטראוס, אם כי עד מהרה עזב את הלימודים הללו כדי להיכנס ל- IDHEC (המכון ללימודי סרטים מתקדמים). בתום קורס הקולנוע הראשון, בשנת 1963, הוא "גורש בשל היותו אי -קונפורמיסט", והחליט לחזור לארצו.
באותה שנה הוא עשה את הגיחה הראשונה שלו לצילומי סרטים במה שהוא התכוון להיות תכונת הבכורה שלו, אם כי לרוע המזל הסרט נותר לא גמור. הוא בערך "שחור ולבן«, סרט בלשי שהוא זונח מחוסר הון.
מרגע הגעתו חזרה לאתונה עבד כמבקר קולנוע בעיתון השמאלי "דימוקרטי אלגי" עד לסגירתו עם הגעתו של דיקטטורה של הקולונלים ב1967.
במהלך 1965 אנג'לופולוס השאיר עוד סרט לא גמור, «סיפור פורמינקס«, סרט על להקת רוק יוונית. הסרט נועד כמבצע עבור הסיור שהקבוצה עומדת לעשות, אך הוא הושעה, ושוב לא נגמר התקציב לצלם.
בשנת 1968 סוף סוף הצליח הקולנוען לסיים יצירה וגם בהצלחה רבה. "שידור" הקצר הראשון שלו בן 23 דקות מוצג ב פסטיבל סלוניקי ומקבל את פרס המבקרים.
הבמאי מצלם את סרטו העלילתי הראשון בשנת 1970 "שחזור". עבודת הבכורה שלו זוכה בפרס המבקרים ופרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל סלוניקי, ה פרס ז'ורז 'סאדול לסרט הטוב ביותר של השנה המוצג בצרפת והפרס לסרט הזר הטוב ביותר בפסטיבל סרטי היירס.
שנתיים לאחר מכן, הוא צילם את "ימים של 36", סרט שאיתו זכה שוב בפרסי הבמאי והמבקרים הטובים ביותר בפסטיבל סלוניקי, תחרות שתמיד שמרה על היוצר את הסרט מאז הקמתו. הקלטת מופיעה גם ב ברלין שם הוא זוכה בפרס FIPRESCI.
בשנת 1975 הבמאי היווני צילם את אחד מסרטיו הטובים ביותר וללא ספק הוענק ביותר, "מסע הקומיקאים". שוב, בפסטיבל סלוניקי, הוא זכה בפרסי הבמאי והמבקרים הטובים ביותר, אך גם בפרס הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר. הסרט מוצג בקאן, שם זכה בפרס FIPRESCI ובברלינלה בו זכה בפרס פורום אינטרפילם. ביפן היא זוכה בפרס הגדול לאמנויות ובפרס הסרט הטוב ביותר של השנה, בבריסל פרס תור הזהב, מכון הקולנוע הבריטי מעניק אותו כסרט הטוב ביותר של השנה ובהמשך הוא יקבל את פרס FIPRESCI כ אחד הסרטים המרכזיים בהיסטוריה של הקולנוע ופרס המבקרים האיטלקיים עבור הסרט הטוב בעולם של שנות ה -70.
בשנת 1977 תיאו אנג'לופולוס צילם את "Los cazadores", סרט שהציג בקאן כמועמד לפרס דקל הזהב וזכה בפרס פרס הוגו דה אורו לסרט הטוב ביותר בפסטיבל שיקגו בשנת 1978.
מידע נוסף | מאסטרס לקולנוע: תיאו אנגלופולוס (תחילת שנות ה -70)
מקור | ויקיפדיה
תמונות | cinesentido.blogspot.com gerryco23.wordpress.com frames.es