בדיוק באתי מהקולנוע לראות את ההצלחה האחרונה בקופות בספרד, שהיא לא אחרת מאשר העיבוד הקולנועי של רב המכר הילד בפיג'מת הפסים.
הילד בפיג'מת הפסים זהו קופרודוקציה אנגלית ואמריקאית כך שהשחקנים אינם מוכרים לקהל הרחב.
סיפור הסרט מתמקד בברבריות שהיתה קיימת במחנות הריכוז הנאציים, במהלך מלחמת העולם השנייה, שבה היהודים הצטופפו, עבדו ונרצחו, אך כבר ראינו זאת בקולנוע ביצירות מופת כמו רשימת שינדלר מאת סטיבן שפילברג או pianista El מאת רומן פולנסקי ולכן מקוריות ההפקה הזו היא שהגיבור הראשי הוא ילד (ברונו, בנו של מפקד צבא גרמני המיועד למחנה ריכוז) והכל נראה מנקודת המבט התמימה של הילד הזה בן השמונה.
ברונו האליד את אביו אך כאשר הוא מגלה ילד בפיג'מות מפוספסות (שמואל) מאחורי גדר מחשמלת הוא מתחיל לאט לאט לגלות את כל האמת ...
הנקודה הנוספת לציון, שבשאר הסרטים שהם לא מזכירים, היא שהתעמולה הנאצית גרמה לכך שהאזרחים הגרמנים עצמם לא באמת ידעו כיצד יהודים מותים. והנה, אמו של ברונו משחקת תפקיד מהותי, משחקת אישה ואישה שאינן יודעות מה הן עושות עם היהודים.
הסיפור, לטעמי, קצת איטי והוא נהיה קצת כבד.
לכל השאר, קצת יותר להגיב על הסרט הזה מכפי שציפיתי ליותר כתוצאה מהביקורות הטובות שהוא השיג.