דיוויד קרוננברג התאים את הקולנוע שלו לזמנים לאורך הקריירה שלו, אז בשנות ה-90 הוא שם בצד בהדרגה את הסגנון הגו'רי שלו מבלי לברוח מעולם מהנושא החוזר שלו, אימת גוף.
בשנת 1991, הקולנוען הקנדי מצלם «ארוחת צהריים עירומה«, עיבוד לרומן ההומוני מאת וויליאמס ס. בורוז. אמנם במציאות קרוננברג לא רק לוקח בחשבון את ספרו של בורוז, אלא גם כתבים אחרים שלו ורגעים מחייו האמיתיים של המחבר. הביקורות היו חלוקות, אבל הסרט גרף את פרסי הג'יני, פרסי האקדמיה הקנדית, שם זכה בשבעה פרסים, כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר.
שנתיים אחרי "ארוחת צהריים עירומה" מצלם קרוננברג סרט עם נושא שונה מאוד ממה שהמעריצים שלו היו רגילים אליו. הבמאי עוזב פעם אחת את קולנוע הפנטזיה והאימה כדי לבצע דרמה המתרחשת בסין בשנות ה-60, «מ 'פרפר». העיבוד הזה ליצירתו התיאטרלית של דיוויד הנרי הוואנג הוא סימן לכך שהבמאי שלט גם בז'אנרים אחרים.
בשנת 1996 עיבד יוצר הסרט את הרומן מאת JG Ballard «להתרסק«, לוקח את זה למסך הגדול עם אותה כותרת. הסרט היה שנוי במחלוקת בגלל התמודדות עם דמויות שחשות עוררות מינית גדולה מתאונות דרכים. "התרסקות" זכה בפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל קאן, שם גם היה מועמד לדקל הזהב.
יוצר הסרט חזר למדע בדיוני בשנת 1999 עם סרטו «אקזיסטנז«, סרט פולחן נוסף בפילמוגרפיה של הבמאי מקוטלג בתת-ז'אנר הסייברפאנק. הסרט זכה בפרס התרומה האמנותית המצטיינת בברלין באותה שנה.
מידע נוסף | מאסטרס לקולנוע: דיוויד קרוננברג (שנות ה -90)
מקור | ויקיפדיה
תמונות | daytime.com l0ve0asi.blogspot.com.es