Terminator Salvation הוא הסרט הראשון בכל סאגת הטרמינייטור שלא מופיע ארנולד שוורצנגר (עושה קמיע מינימלי), כמו גם הראשון שמתרחש באותו עתיד פוסט-אפוקליפטי שנשלט על ידי סקיינט, שזה לא רק פותח את המאוורר לבמה חדשה אלא גם להחליף את כל הקאסט.
בהקשר זה, יש לקרוא (ולראות, כמובן) את Terminator Salvation כאתחול מחדש של כל הזיכיון, מופרד משלושת הקודמים (אם כי לא לגמרי מהפרק השלישי). על הקלטת שביים הקופה מק'ג, העולם נהרס לחלוטין מהפיצוצים הגרעיניים שנגרמו על ידי סקיינט, וההתנגדות, לא לגמרי מחוסלת ועדיין עם כמה משאבים לא מבוטלים, ממשיכה להילחם בכל החזיתות. מצידה, ל- Skynet הסייברנטיות יש ספינות, אופנועים, צלופחים חשמליים, רובוטים ענקיים וברור שהטרמינאטורים שמשוטטים בעיר ההרוסה וצידו בני אדם. הקרס של הסרט הוא זה Skynet החל ללכוד בני אדם, למטרות ניסוי ולא לגמרי ברור.
בגישה זו, הסרט הוא פסטיבל ברור של אפקטים מיוחדים, כמה מוצלחים מאוד, אבל זה נשאר בזה. ההיסטוריה היא הבעלים הנהונות רבים למסופי הקולנוע שביים ג'יימס קמרון: מהמסוף הטוב הבלתי נמנע נגד הטרמינטור הרע, ועד הצורך להגן על משפחת קונור, דרך תרחישים שחוזרים על עצמם, כמו הסצנה האחרונה, המתרחשת בבית זיקוק, בדיוק כפי שקרה בטרמינייטור 2.
וזה מעבר לכוונות הטובות של מקג, התסריט והסיפור גרועים. החוט הנפוץ לא מצליח לשכנע או לתפוס, והסיפורים הרבים שמסופרים מסביב לא הולכים לשום מקום. לגבי ההליכים, עצם הנוכחות של כריסטיאן בייל התרגשתי, אבל כשאתה רואה Terminator Salvation הוא מבין ש חֲבִילָה de האביר האפל זה רחוק שנות אור מעבודתו על הסרט הזה. את שאר השחקנים משלימים סדרה של שחקנים שלעולם לא מכוונים לא את הקהל או את הסיפור. היחיד שעולה ברמת המשחק הוא סם וורטינגטון, ניצול המום שמתעורר באמצע המלחמה נגד המכונות.
אפשר לומר עוד הרבה דברים בנושא Terminator Salvation (סצנות מוגזמות, דיאלוגים מלאכותיים ובלתי מתקבלים על הדעת) אבל אני בטוח שהקלטת תשבור את הקופות בבתי הקולנוע, ותוליד הטטרלוגיה הזו (כן, עוד 3 יבואו) תעקוב אחר דרכה להצלחה מסחרית, ותורמת רק כסף.