שוב שנה נוספת בה מעריצים רבים של אירוויזיון הם -אנחנו- צעקו ברשתות החברתיות את זה "סבתא שלך תראה אותך בשנה הבאה!" וזה שעוד שנה, ספרד חזרה להיות בין המקומות האחרונים בתחרות. הדבר הרע בשנה הזו הוא ש- ובזה קרה לי יחד עם אנשים רבים - נראה היה שהכל הלך בקרשנדו שרק שימש להחמיר את המכה בשיניים.
אבל אנחנו הולכים מההתחלה. בעוד יורופאנים רבים חגגו בקול את החדשות שזה יהיה אדורן הנציג שלנו השנה, קולות אחרים צעקו לשמיים עם הביקורות הרגילות על כמה רע לבריאות הם היו "ניצחונות" ועוד דברים נחמדים. כשהתגלה השיר שלו, 'Amanecer', הביקורות לא השתפרו. מה אם מילים מעובדות להחריד, מה אם הכל היה חוזר על עצמו מאוד, מה אם זה היה שטוח... הדברים כבר נעשו מכוערים. ואז יצא הסרטון ואנשים כמעט יצאו עם לפידים לרחוב.
כשהתחילו החזרות, תרופות החרדה החלו לרדת גשם. ההופעה לא הצליחה לזרוח והקול של אדורן, למרות שהיו לה רגעים טובים מאוד, היו לה גם רעים. אבל, וכאן הגיעה ההפתעה, אמש הצליח אדורן להפתיע רבים מאיתנו שוויתרו על הלילה בהופעה מרהיבה. פתאום נדמה היה שאין שום דבר מהאדורן של החזרות, הכל היה כוח - ברגעים מסוימים ללא רסן, כן - ואפילו רגש, כי דיברו על הדמעה שזלגה על פניה ברגע שהחלה לשיר. כמו שאמא שלי הייתה אומרת: "שערות כמו קוצים, היי". כשההופעה הסתיימה, רבים מאיתנו ראו את ספרד בעמדה טובה... עד שהגיעו ההצבעות והיא עברה מהצבעה עבורנו ועד הזמן, נשארה בעמדה 21 מתוך 27 שהשתתפו אמש. איך זה יכול להיות? עבור הרבה מאוד מעריצים, אדורן היה מבריק. שוב אנחנו צריכים לאכול את החרא שלרוב המדינות יש כמעט הצבעות מוסכמות? ובכן, זה יהיה זה. אז אני מעדיף להישאר עם הטעם הטוב של ההופעה של אדורן.