אתמול האלבום החדש של OBK, אלבום של גרסאות לשירי האהבה ושברון הלב שלו האהובים ביותר על ידי ג'ורדי סאנצ'ס ומעריציו, ומכאן שחלק גדול מהאלבום החדש הזה לא מבוסס על שירים שכבר היו בודדים בימיהם. התחלת העמוד באלבום החדש הזה, שכותרתו 'De Corazón' וממנו כבר דיברנו כמה ימים, היה שכל הגרסאות הללו מופרדות כמעט ב-100% מהסינטפופ שיוצגו בפופ הכי אינטימי ש-OBK עשתה אי פעם, לפעמים אפילו מפלרטטת עם רוק.
ההצלחה ב-'De Corazón' הייתה שיש את כל השירים האלה שמעולם לא נשמעו ברדיו אבל כל המעריצים מחצו אלף פעמים, כמו 'ימים גשומים' או 'ארץ לעולם לא' בין היתר, מוצגים בגרסאות העולות אפילו על המקור. הכישלון, הכישלון הגדול, היה לספר את הלהיטים הרגילים שלהם...שוב...והפעם לא ברמיקסים או גרסאות מעודכנות, כי 'De Corazón' הוא בדיוק ההפך, לעשות כל שיר הכי אישי שאפשר, יותר אינטימי. יש שירים שהתור הזה הצליח להם מאוד, נשמעים בוגרים יותר, אבל באחרים זה תפנית רדיקלית מדי, מצליחה להישמע מאולצת... בלדה שנעשתה על ידי אפים... וזה לא תמיד יוצא טוב.
מעריצי OBK ממשיכים לפרסם תגובות בדף הפייסבוק שלהם. אחת ההערות אמרה שכמעריצים לכל החיים של OBK הם חיים את המוזיקה שלהם יותר מ-20 שנה, אז "הביקורת שלו לא הייתה מיותרת"ומה "האלבום נראה לו אכזבה מוחלטת". ברור שברכות לא חסרות, אבל כשמעריץ אמיתי משמיע הערה כזו - והיא לא רק אחת - אני חושב שזה משהו שצריך לזכור. אני אחד מאותם מעריצים לכל החיים והתחושה שיש לי עם 'דה קוראזון' היא מרירה-מתוקה. יותר מדי שינוי לאלבום שיש בו רק רצועה שלא יצאה. עכשיו אנחנו רק צריכים לחכות שג'ורדי סאנצ'ז יזרוק את עצמו בחזרה לאלקטרוניקה ויביא לנו הרבה שירים חדשים שנוכל ליהנות מהם כמו קודם. אני משאיר אותך למטה עם הווידאו קליפ של הסינגל הראשון מתוך 'De Corazón:' Canción para un cowarde '. אגב, וידאו זה דבר טוב. הכל צריך להיאמר.