כל כך עצוב, כל כך מגניב, כל כך פשוט. ל להחריב אפשר היה למצוא אותו כל לילה שהלך ברחוב מדריד: לא דיברני במיוחד, בעל מראה קודר ובעל חיוך עצוב מלנכולי, הוא הוביל קבוצה שתמיד הייתה נוכחת: הסודות.
הוא זיקק מלנכוליה, תבוסה ועצב בכל שיר ששלח לנו. הוא לא חיפש גאדג'טים שיהפכו את סיפורי ליבו לאטרקטיביים יותר: הם היו ישיר ושקוףובכן, כך הוא הבין מוזיקה.
הוא נראה מת א 17 נובמבר 1999: הסמים לקחו אותו משם.
ולמרות שאחד משיריו אומר מילה במילה: "אני לא רוצה אם אעלם, שאף אחד לא יזכור מי הייתי"אני בטוח שמכל מקום שאתה נמצא תבין שבמקרה האחרון לא נוכל לשים לב אליך.
ויה | שום דבר טוב