אל סי, המוסף הצעיר של העיתון הארגנטינאי תרועה, פרסמה ראיון עם זמרת הפופ הצעירה, במקביל להוצאת אלבומה האחרון זה לא אני זה אתה.
האמן האנגלי מדבר על משפחתו, חיי המין שלו וכמובן האלבום החדש שלו, עד כמה הוא לא נראה (ושומע) בהשוואה ליצירותיו הקודמות.
לאורך כל הראיון אתה יכול לנשום מרד ועבירות של מתבגרים שאליו הרגיל אותנו אלן, אבל אתה יכול גם לראות מה תהליך כתיבת השירים ומאלו נושאים אתה מודאג בעת כתיבת השירים.
אני משאיר לך חלק מהראיון, להלן אני משאיר את הקישור למי שרוצה לקרוא אותו במלואו.
-הרבה ילדים הולכים להופעות שלך. האם אי פעם אתה מקבל מודעות עצמית כשאתה נוגע בנושאים האלה בנושא סקס וחברים מוחלשים?
-לא, האנשים שמגיעים לקונצרטים שלי כבר שמעו את השירים שלי ובאו לראות אותם בשידור חי. אני לא מרגיש מודע לעצמי בכלל. כמו כן, אם הייתי מעוכב, לא הייתי כותב אותם כיוון שאני מלחין מתוך כוונה לפרש את הנושא. למעשה, אף פעם אין לי שום עכבות.
-ב"בסדר, עדיין "הקדישת שיר לאחיך (" אלפי ") ושיר לסבתא שלך. האם יש יותר מסירות משפחתיות?
-בני משפחה? כן חזור להתחלה עוסק באחותי. הוא לא היה שם על אבא שלי. לשיר הזה יש תקליט ג'אז ישן משנות ה -40 שמתנגן ברקע, כי יש לו תחושה של שיר ישן. הוא עליי ועל חיי העבר והוא מזכיר תקופה אחרת. אה, והסינית עוסקת באמא שלי.
-כמו בהופעת הבכורה שלך, ברוב השירים החדשים אתה שם חוויות שאינן מצחיקות במנגינות שמחות ועם מילים מלאות הומור
-אני מניח שזו הדרך היחידה לעשות שירים שהם הגיוניים בעיני. אני לא רואה טעם להיות מאוד מאוד עצוב על משהו. אז אני מנסה לעשות את זה מצחיק. ולהפך, דברים מאושרים נראים עצובים. אני חושב שבמובן מסוים, הסתירה שלי היא שעושה את המוסיקה שלי מעניינת.
-הנושא "22" מדבר על ילדה שמרגישה שלחץ שיהיה לה חבר כסמל להצלחה. האם אתה חושב שבגלל זה צעירות רבות יכולות לחפש מערכות יחסים מתמשכות?
-חח כן. למה? זה לא קורה בארגנטינה? אני חושב שהנושא, באופן דומה, מבקש לספר שאם ילדה מרגישה שהיא לא יודעת לאן ללכת במקצוע שלה, האפשרות היחידה שלה היא בגבר וברעיון שהוא יכול לתמוך בה כלכלית.
-האם יש לך זמן לענות לדוא"ל למעריצים שלך כמו שעשית בעבר?
-אני מנסה לעשות את זה. העוזרת שלי בודקת את הדוא"ל שלי, היא זו ששמה דברים לפניי כדי לחתום. אני שולח הרבה דברים לאוהדים. אני לא יכול להגיב יותר ב- MySpace, אבל אני מגיב למכתבים וחומרים שאני מקבל בדואר.
-החלון הראשון שלך היה MySpace. גיליתם שם להקות?
-כן, גיליתי הרבה אנשים ב- MySpace. קייט נאש היא אחת האנשים שפגשתי שם. אני אוהב להקשיב לה. ויש ילדה חדשה בשם לה רוקס. זה טוב מאוד. אני אוהב את זה.
-האם באמת היית מרדן בבית הספר כמו שאומרים?
-לא, לא כל כך. למעשה, היא הייתה מאוד אומללה כשהייתה בבית הספר ורצתה להחליף בית ספר. הדרך היחידה שלי לצאת מזה הייתה להתנהג בצורה לא טובה והם היו רודפים אחריי. זו הייתה הדרך שלי להתמודד איתם.
-איך המוסיקה שינתה אותך?
-אני חושב שזה נתן לי כיוון בחיים. זה היה משהו שאתה יכול לעשות ולקבל תגובה חיובית מאנשים. כל מה שעשה, עד אז, עורר תגובות שליליות. מוזיקה הייתה הדבר הראשון שעשיתי שאנשים אהבו.
לקריאת הראיון המלא לחצו כאן
מקור: תרועה