היום אני זוכר קטעים מהדיסקוגרפיה של המוזיקאי הגדול הזה 'תת קרקעיפרואני, שנרצח באכזריות בדירתו המרכזית במדריד ביום ראשון בבוקר שעבר.
קוקו סייילומוכשר, מסוכן, פרובוקטיבי ואינטליגנטי ביותר, הוא חצה את אטלנטי עם חבריו מריו סיילו, בן לוויה בלתי ניתן להפרדה דרך עבים ודקים עבור, לאחר מעבר חולף איטליה y גרמניה, מצא את הקבוצה הסמלית סילבניה (ב ולנסיה, בתחילת השנים '90), והנציח אותו כאחד החלוצים בסצנה העצמאית של חצי האי האיברי.
למרות שחלק מעיתוני הצהובונים מתעקשים לתת לזה טוויסט 'תשוקה"וחוסר רגישות לאירוע זה, האמת היא שמעבר לאומים, אופציות מיניות וטעמים מוזיקליים, אמן יוצא דופן מת.
חורחה רבילה מההתחלה ידע להניף את דגל התרבות האוונגרדית של מדריד ובלעדיו, לילות העיר הזו לעולם לא יהיו אותו דבר שוב.
הוא עזב להאיר באור הניאון הליבון שלו, שבילים נצחיים של א גן העדן שרבים מאיתנו לעולם לא יצליחו להגיע אליהם.
סילבניה - טרילצ'ה
[אודיו: https://www.dameociocom /wp-content/uploads/2008/10/silvania-trilce.mp3]
מכאן תנחומי הכנים למשפחתו ולחבריו.
(סזאר פינטו)